Yehuda Amichai:  I, May I Rest in Peace

אֲנִי עָלָיו הָשָׁלוֹם / יהודה עמיחי

אֲנִי, עָלָיו הָשָׁלוֹם, אֲנִי הַחַי אוֹמֵר עָלַי הָשָׁלוֹם
אֲנִי רוֹצֶה שָׁלוֹם כְּבָר עַכְשָׁיו בְּעוֹדֶנִּי חַי.
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְחַכּוֹת כְּמוֹ אוֹתוֹ הֶחָסִיד שׁבִּקֵשׁ רֶגֶל אַחַת
מִכִּסֵּא הַזָּהָב בְּגַן עֵדֶן. אֲנִי רוֹצֶה כִּסֵּא אַרְבַּע רַגְלַיִם
כָּאן. כִּסֵּא עֵץ פָּשׁוּט. אֲנִי רוֹצֶה שָׁלוֹם עָלַי עַכְשָׁיו.
חַיַּי עָבְרוּ עָלַי בְּמִלְחָמוֹת מִכָּל הַמִּינִים: קְרָבוֹת חוּץ
וּקְרָבוֹת בִּפְנִים, קְרָבוֹת פָּנִים אֶל פָּנִים וְהַפָּנִים
הָיוּ תָּמִיד הַפָּנִים שֶׁלִּי, פְּנֵי אוֹהֵב וּפְנֵי אוֹיֵב.
מִלְחָמוֹת בְּנֶשֶׁק יָשָׁן, מַקֵּל, אֶבֶן, גַּרְזֶן פָּגוּם, מִילִים
סַכִּין קֵהָה וְקוֹרַעַת, אַהֲבָה וְשִׂנְאָה
וּמִלְחָמוֹת בְּנֶשֶׁק חָדִישׁ, מִקְלָע, טִיל,
מִילִים, מוֹקֵשׁ מִתְפּוֹצֵץ, אַהֲבָה וְשִׂנְאָה.
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְקַיֵּם אֶת נְבוּאַת הוֹרַי שְׁהַחַיִּים הֵם מִלְחָמָה
אֲנִי רוֹצֶה שָׁלוֹם בְּכָל גוּפִי וּבְּכָל נַפְשִׁי. עָלַי הָשָׁלוֹם.

I, may I rest in peace – I, who am still living, say,
May I have peace in the rest of my life.
I want peace right now while I’m still alive.
I don’t want to wait like that pious man who wished for one leg
of the golden chair of Paradise, I want a four-legged chair
right here, a plain wooden chair. I want the rest of my peace now.
I have lived out my life in wars of every kind: battles without
and within, close combat, face-to- face, the faces always
my own, my lover-face, my enemy-face.
Wars with the old weapons — sticks and stones, blunt axe, words,
dull ripping knife, love and hate,
and wars with newfangled weapons — machine gun, missile,
words, land mines exploding, love and hate.
I don’t want to fulfill my parents’ prophecy that life is war.

I want peace with all my body and all my soul.
Rest me in peace.

From Open Closed Open, Copyright © 2000 by Chana Bloch and Chana Kronfeld